מגוון מסלולים, אין סוף אפשרויות. הנדסה בלי תבניות: הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון מציעה לך לעצב את התואר (ואת העתיד) בדיוק שלך

בניגוד לרוב הפקולטות ההנדסיות – כאן הסטודנטים והסטודנטיות לא מקבלים תבנית, אלא מצפן. עם מעבדות מחקר מתקדמות, תוכניות לימודים גמישות ואפשרות אחת גורלית לבחור בכל רגע נתון כיצד ייראה מסלול הלימודים – הפקולטה המבוקשת בטכניון מציעה הזדמנות לעצב קריירת חלומות בהתאמה אישית. ״זה תואר שמכין אותך לתחומים מגוונים, אבל גם נותן לך לבחור"

כי מי אמר שלמסלול אקדמי יש רק דרך אחת?

בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, כל סטודנט וסטודנטית הופכים את התואר להרפתקה אישית: בוחרים, משלבים וממציאים את עצמם מחדש. בין קפה על הדשא לסיעור מוחות במעבדה, כל יום הוא הזדמנות לגלות מה באמת מעניין אותך – ולבנות מסלול שמרגיש שלך לגמרי. כאן לא הולכים בתלם – יוצרים אותו.

כשהמעבדה הופכת למגרש משחקים

אחד המאפיינים המרכזיים של הפקולטה הוא מגוון המעבדות המתקדמות שבהן הסטודנטים מיישמים את התיאוריות שנלמדו בכיתה – דרך הידיים. עם למעלה מ-50 מעבדות, מ- AI ועד פוטוניקה – רעיונות מהפכניים הופכים לפתרונות במציאות. הסטודנטים, שנכנסים למעבדה כצופים, יוצאים ממנה כשהם שותפים אמיתיים למחקר. “המעבדה היא המקום שבו אתה באמת מבין איך לוקחים בעיה קיימת ומוצאים לה פתרון”, אומר ד"ר אלעד הדר, בוגר שלושה תארים מהפקולטה, חוקר בכיר באנבידיה ומרצה. "מי שממשיך לתארים מתקדמים, מגלה פתאום דלתות חדשות שנפתחות, אם אלו משרות מחקר, פיתוחים פורצי דרך או חיבורים עם תעשיות שאפילו לא ידעת שקיימות." הדר גם מדגיש כי זה לא רק מחקר לשם המחקר: “המטרה שלנו היא לפתור בעיות אמיתיות, של העולם האמיתי. בשביל זה אנחנו בשיח תמידי עם התעשייה.”

בשביל פרופ' שחר קוטינסקי, חבר סגל בפקולטה, החיבור לתעשייה הוא הבסיס להכל: ״בסופו של דבר, אנחנו רוצים לפתור בעיות מעניינות ורלוונטיות, כאלו שבאמת קיימות בעולם״, הוא אומר. ״הדרך הכי טובה לגלות מה רלוונטי ומעניין היא פשוט להגיע לשטח. אנחנו שומעים מאנשים בתעשייה עצמה מה מאתגר אותם ומה הם צריכים וזו הסיבה שאנחנו בשיח קרוב איתם כל הזמן.״

המסע האישי של כל סטודנט: לבחור לאן ללכת בכל שלב

בין שיעורים במחשבים, פרויקטים מעשיים במעבדות ותחומי עניין שנעים בין סקרנות לבין פרקטיקה – כל סטודנט בפקולטה מנתב את מסלול הלימודים בהתאם לתחומי העניין שלהם והשאיפות שלהם לעתיד.

עבור יובל סיטון, מהנדסת באפל וסטודנטית לתואר שני – הסיפור התחיל אחרת. לא היה רעיון לסטארט-אפ, רק אהבה למתמטיקה, תשוקה להבין איך הדברים עובדים, והרבה שאלות. “בהתחלה, את קצת הולכת לאיבוד – את טועמת מהכל, לא יודעת בדיוק מה לבחור,” היא מספרת. “אבל בשנה השלישית, את כבר מרגישה שאת בונה את זה לבד. באופן אישי אני חיפשתי מה ייתן לי כלים לתעשייה, אבל גם איפה הלב שלי נמצא.”

היתרון הבולט שמצא ד״ר הדר בפקולטה הוא דווקא מגוון התחומים, זה שהקנה לו בסיס מקצועי רחב ואפשר לו לנווט את הדרך המקצועית בחופשיות, עוד במהלך לימודי התואר הראשון. ״כל סטודנט שנכנס לפקולטה יוצא ממנה עם רקע לא רק בתחום אחד, אלא מגיע לאחר מכן לתעשייה עם ידע רחב״, הוא מסביר. ״יש המון המון תחומים, אנחנו לומדים ברמה בסיסית את כולם ומתמקצעים במה שאנחנו אוהבים. אני רואה איך סטודנטים שלא המשיכו עם תחום מסוים עדיין משתמשים בו בעבודה – הידע הבסיסי שרכשת חוזר אליך שוב ושוב."

כשהעתיד לא מגיע בתבנית אחת: כך בונים קריירה – צעד אחר צעד

ביום שבו גדי שנהר הבין שסבתו החולה צריכה מענה רפואי שאין לה, הוא לא חשב שייסד סטארט-אפ שיגייס מיליונים וישפיע על עשרות אלפי חולים ברחבי העולם. באותה נקודה, הוא רק ידע דבר אחד: אם הוא רוצה לשנות משהו, הוא חייב להבין לעומק מערכות מורכבות, טכנולוגיה, בינה מלאכותית וכנראה – שגם את עצמו. את הדרך לשם, הוא התחיל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים.

בקמפוס שמציע עשרות מסלולים וגמישות כמעט מוחלטת – גדי יצר לעצמו תכנית אישית, כזו שלא רק הובילה אותו למקצוע, אלא עזרה לו לעצב את החלום. “השרשראות, הקורסים הספציפיים – הכל היה מכוון מטרה", הוא נזכר. "היה לי ברור לאן אני הולך. הפקולטה נתנה לי חופש, אבל גם מסגרת מדויקת."

את ״דרוקסי״ הקים שנהר יחד עם שותפו לספסל הלימודים בפקולטה רוה בן סימון, מייסד שותף ו-CTO של החברה. כיום נחשבת החברה פורצת דרך בתחום הבריאות הדיגיטלית, וגייסה כבר למעלה מ-20 מיליון דולר. בדומה לסיטון והדר, גם שנהר הבין את הכוח הטמון בבחירה: ״היתרון הגדול של הפקולטה הוא שאפשר לקחת את התואר לאן שאתה ספציפית מכוון ומעניין אותך. הורסטיליות הזו ממש תורמות לבוגרים וליכולת להשיג מטרות שונות באמצעות אותו התואר.״

מבין בוגרי הפקולטה יש מי שמכוונים לחברות כמו אנבידיה ואפל, יש מי שמקימים חברות, ויש מי שמצאו את התשוקה שלהם במעבדות המחקר. לא חשוב באיזו דרך מקצועית הם בחרו ללכת, כולם התחילו באותה נקודת המוצא: סקרנות, מוטיבציה לעשייה ושאלה אחת פשוטה – מה הדבר הבא שאני יכול לעשות?